זה סיפור על אמונה ועל עוצמה פנימית, שעזרו לשרון למצוא תשובות ופתרונות לזיכרונות שהגבילו את החלומות שלה. הסיפור מתאר את השלבים ששרון עברה, מהרגע שהחליטה לחיות בדרך שהיא מאמינה בה.

״כל החיים רדפתי אחרי שלמות. גם כשהגעתי להישגים, המרדף לא נפסק. רק כשהפכתי לאמא, הבנתי שמשהו לא בסדר בהתנהלות שלי. במקום ליהנות מהתינוק, הייתי בטירוף לנקות, ובמקום לישון, סידרתי את הבית למקרה שיגיע אורח. בשלב מסוים התחלתי לסבול מכעס כלפי התינוק, מעצבים כלפי בן הזוג שלי, ובעיקר מכאבים וממיגרנות שלא פסקו, אפילו עם כדורים.״

שרון מספרת

למה הגעת אליי?

״כי אני מאמינה שאפשר אחרת. עד היום פעלתי כמו שציפו ממני ודרשו ממני, ועכשיו אני רוצה לשנות, אבל אני פוחדת, כי אני לא יודעת לחיות אחרת.״

הנראה והבלתי נראה

החיים שלנו מורכבים ממה שנראה לעין וממה שלא נראה. הנראה כולל את כל מה שאנחנו עושים ביום־יום: את השגרה ואת המשפחה. הבלתי נראה כולל את העולם הרגשי שלנו: הפחדים, התקוות והחלומות.

שרון תפקדה בצורה מושלמת, אבל הרגישה ריקה מבפנים. הלחץ והפחד השתלטו עליה, והיא ידעה שהיא חייבת למצוא דרך למלא את עצמה.

המאבק בין הפחד לרצון

רובנו חיים בצל האיום בלי לשים לב. התחושה הזו של איום תמידי, שאנחנו לא בסדר או שמשהו רע יקרה, מלווה אותנו כל הזמן, ומונעת מאמהות רבות לפעול בדרך שהן רואות כנכונה עבורן.

״עשיתי הכול בסיפוק מלא, אבל משהו בעצירה אחרי הלידה גרם לי לחשוב על כל הרצונות שאני עוד רוצה לממש. הייאוש של ההמתנה עד שהילד יגדל יצר תסכול שפגע בתפקוד שלי, עד שהפסקתי לתפקד, ובעיקר הפסקתי לאהוב את עצמי. רציתי לצאת ולטייל איתו, אבל הייתי עייפה. רציתי שחברות יבואו אליי, אבל לא הצלחתי להתפנות אליהן. רציתי שבן הזוג שלי יחבק אותי בסוף היום, אבל רק קיטרתי והתלוננתי, עד שהוא התרחק. רציתי, אבל לא הצלחתי.״

שרון מספרת

שרון תפקדה, אבל הרעיונות שרצתה לממש לא נתנו לה מנוחה. ברגע שעצרה את כל מה שעשתה כדי לטפל בתינוק, הרעש הפנימי שהיה מושתק התפרץ בבת אחת. הרצון לחזק את הזוגיות, לבלות יותר עם חברות ולטייל יותר, התרחק ממנה ככל שהילד גדל ודרש יותר תשומת לב.

פחד משתק

אל תיתני לפחד להשתיק אותך.

הפחד יוצר תחושת לחץ, שעלולה להוביל ל:

• פגיעה במערכת החיסונית
• בעיות שינה
• חרדה ודיכאון

ובמקום לפעול, את פשוט עוצרת, או כמו ששרון אמרה: ״קרסתי״.

הפחד פוגע בחלומות שלנו

אנחנו פוחדות שלא נגשים ולא נצליח לעשות את מה שחשוב לנו. אז אנחנו מנסות להצליח בעוד תפקידים במקביל, במקום להשקיע וללמוד את התפקיד שבחרנו: להפוך לאמא.

התחושה שהזמן חולף במהירות יוצרת פחד שלא נספיק לחיות כמו שאנחנו רוצות. אנחנו דואגות שנחמיץ הזדמנויות, ושלא ננצל את החיים במלואם. העצירה שנדרשת כדי להסתגל לגידול התינוק יכולה להיראות כמו נצח, אם לא מנצלים את הזמן כמו שציפינו. אנחנו חוששות מכישלון, מדחייה ומביקורת, וזה משתק אותנו ומונע מאיתנו להגשים את החלומות שלנו.

שרון נאלצה ללמוד את התפקיד החדש שלה, ולכן לא הצליחה להיות מסופקת מהדרך שבה עשתה אותו, והעבירה על עצמה ביקורת מתוך דרישה לעמוד בציפיות של עצמה.

מה אנחנו מפסידים כשאנחנו מפחדים

הפחד מסמל אובדן של זמן. כשנהיה מוכנים להתמסר ללמידת הדרך, בלי לצפות לתוצאה הסופית, נוכל ליהנות מהדרך.

שרון החליטה להתחיל מסע חדש. היא התחילה בקטן: קבעה לעצמה מטרות יומיות פשוטות, התחילה לדבר עם חברות ולשתף אותן בתחושות שלה, והצטרפה לקבוצת תמיכה לאמהות, שם פגשה נשים עם חוויות דומות. זה נתן לה תחושה שהיא לא לבד.

שרון הייתה בתהליך שבועיים, בזכות הרצון שלה לחזור להרגשה שהייתה לה לפני הלידה.

התוצאות היו מהירות

היום שרון אחרי לידה שנייה, והיא מצליחה ליהנות מחופשת הלידה שלה, בזכות טקסים קטנים שהיא שומרת עליהם כמה שאפשר, והם רק בשבילה.

האמהות היא מסע מלא באתגרים ובחוויות מרגשות.

זכרי שאפשר למצוא אפשרויות בכל מצב, אם לא תתני לפחדים את מרכז הבמה. חשוב להתחיל בצעדים קטנים, ולשלב את הרצון שלך בשגרת היום־יום, ואז תראי איך החיים הופכים למלאים ומספקים יותר.

ואם הפוסט הזה יכול לעזור לאמהות נוספות, שתפי אותו.